Check statements of Nove Kadosh / Ibn Ezra

TODO От Корица: ודבר זה הלכה למשה מסיני הוא, שבזמן שיש סנהדרין קובעין על הראייה ובזמן שאין שם סנהדרין קובעין על חשבון זה שאנו מחשבין בו היום ואין נזקקין לראייה, אלא פעמים שיהיה יום שקובעין בו בחשבון זה הוא יום הראייה או קודם לו ביום או אחריו ביום, וזה שיהיה אחר הראייה ביום פלא הוא ובארצות שהן למערב ארץ ישראל. נאוה קודש הלכות קידוש החודש פרק ה הלכה ב כבר נתבאר לעיל בפרק ראשון הלכה ג' ע"פ ציור באיזה אופן שאפשר להיות קיבוץ האמתי קודם להאמצעי או שיהיה אחר האמצעי, ולפעמים יהיו קיבוץ האמתי והאמצעי ברגע אחד, והקדימה או האחירה של קיבוץ האמתי מהאמצעי לכל היותר הוא קרוב לי"ד שעות וכן דעת הר' אברהם אבן עזרא בפרשת בא דהיינו י"ג שעות ושלשה רביעיות שעה, ודוקא בתשרי אשר הוא במאזנים אזי אפשר שיקדים האמתי להאמצעי שיעור הנזכר אבל האיחור של קיבוץ האמתי מהאמצעי בתשרי לא יהיה כי אם קרוב לשש שעות ולא יותר ובחדש ניסן אשר הוא בטלה יהיה הדין בהפוך ר"ל לכל היותר לא תהיה הקדימה הנזכר כי אם קרוב לשש שעות, והאיחור יכול להיות קרוב לי"ד שעות, כל זה יתבאר בע"ה לקמן בדרך מופת, ומבואר שכל דברי רבינו של הלכה זו הולך וסובב על חדש תשרי אשר בו שייך כל הדחיות המבוארים לקמן בפרק ז' עיין שם, Не знаю, кто это; не верю, что средневековцы могли доказать теорему о максимальной дистанции; но чтобы проверить эти утверждения, чьи бы они ни были, надо считать не только через 15 минут после захода, а в любой момент :) ביוגרפיה - נאוה קדש רבי שמעון וואלטש היה מדרי העיר ברונשוויג שבאשכנז, את חכמת התכונה למד ממי שנחשב בדורו (שנות הת"ק) כאחד המומחים הגדולים בחכמה זו, הכונה לרבי ישכר בעריש בנו של הגאון הגדול רבי אריה ליב (בן הפנ"י) רבה הנודע של הנובר, אשר הסכים בהתלהבות לפרסום ספר "נאוה קודש", בפרט לאחר שכבר ניתנה הסכמתו של רבה הגדול של ברלין רבי צבי הירש לוין. ספר "נאוה קודש" הודפס בברלין בשנת תקמ"ו (1786). 53 דף. הספר הודפס שנית במהדורת צילום (בתוך ספר פועל ה' ח"ב) בשנת תשכ"ט (1969), ושוב בבני ברק בשנת תשנ"ח (1998) (בתוך ספר פועל ה' ח"ג). החידושים על הרמב"ם הוכנסו ממהדורת פרידברג ירושלים תשס"ו.